סעדה נ' סמ-ליין בע"מ

פסק דין

1.בפני תביעה בסכום של 5,100 ₪ לפיצויים בגין עגמת נפש וטענה להטעיה, בשל אספקת מקרר בעל נפח קטן מזה אותו סבר התובע כי הינו רוכש בהתאם לפרסומים של הנתבעת.

לטענת התובע, רכש בתאריך 7/6/11 מקרר מתוצרת "סמסונג", מהדגם כמפורט בתביעה. התובע טען, כי רכש את המקרר בהנחה שמדובר במקרר בעל נפח של 613 ליטר, וזאת על בסיס פרסום באינטרנט באתרים להשוואת מחירים וכן באתר של הנתבעת עצמה.

התובע ציין כי גם בתעודת המשלוח ב-"תיאור הפריט", נרשם כי מדובר במקרר 613 ליטר. לטענת התובע, לאחר שראה כי נפח המקרר קטן מהמצופה, בדק את המסמכים שנשלחו אליו ומצא שבתווית האנרגיה, וכן בלוחית מתכת המודבקת בדופן תא המזון, נרשם כי נפח תא המזון הינו 405 ליטר ונפח תא ההקפאה – 151 ליטר, דהיינו, סה"כ 556 ליטר, ולא 613 ליטר, כמצוין בפרסומים ובתעודת המשלוח.

2.הנתבעת טענה כי יש לדחות את התביעה וכי טרם רכישת המקרר, התובע ראה את המקרר והתרשם ממידותיו. הנתבעת הדגישה כי לתובע אין טענות ביחס למקרר עצמו והוא אף אינו חפץ בביטול העסקה.

הנתבעת הפנתה לתווית האנרגיה המודבקת על המקרר, וטענה כי אין המדובר בהטעיה והתובע רכש בדיוק את המקרר שהתכוון לרכוש, כשלמידת הנפח המדויקת (נטו), לא הייתה השפעה על רכישת המקרר.

הנתבעת טענה כי קיימות מס' שיטות מדידה למדידת נפח של מקררים ולכן קבע התקן הישראלי כי מותרת סטייה של 3% בין נתוני מדידת היצרן לבין נתוני מדידת מכון התקנים.

עוד הוסיפה הנתבעת, כי מכון התקנים משנה לעיתים את שיטת המדידה ומכתיב ליבואן איזה נפח לציין בתווית האנרגיה, כשייתכן שבפועל הנפח על פי מדידה אחרת יהיה שונה.

יחד עם זאת הנתבעת הודתה בכתב הגנתה (סעיף 9), כי במקרה הנ"ל הנפח של 613 ליטר הינו נפח ברוטו, אולם נפח האחסון ביחס לקיבול הפנימי הינו 556 ליטר בלבד, כמוטבע בתווית האנרגיה.

הנתבעת טענה כי לתובע לא נגרם כל נזק, ותביעתו לקבל פיצוי בגובה עלות המקרר הינה מופרזת ומוגזמת.

במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 26/10/11, הסביר התובע כי סכום תביעתו חושב ע"פ 10% משווי המקרר לתקופת שימוש סבירה של 10 שנים. התובע הכחיש את טענת נציג הנתבעת כאילו מס' ימים לאחר רכישת המקרר הוצע לו לבטל את העסקה ולהחזיר את המקרר.

דיון:

3.סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן התשמ"א- 1981 קובע כי עוסק לא יעשה דבר, במעשה או במחדל, העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה. אין ספק כי נפח של מקרר הינו עניין מהותי. למרות טענות הנתבעת בכתב הגנתה, לא הכחישה הנתבעת כי אכן הנפח בפועל (כהגדרתה, נפח נטו), הינו קטן מזה שצוין בפרסום באתר האינטרנט.

גם אם קיימות שיטות מדידה שונות, וגם אם מכון התקנים מאלץ יבואן להדביק על המקרר תעודה המעידה על הנפח שנקבע ע"י מכון התקנים ואשר הוא נפח הקיבול לאחסון בפועל, אין בכך כדי לפטור מפרסום מדויק אשר יציג מידע כולל, המביא את כל הפרטים הרלוונטיים,לרבות נפח נטו, לידיעת הצרכן.

במקרה דנן, בהתאם לפרסום באתר האינטרנט של הנתבעת, אשר צורף לכתב התביעה ולא הוכחש ע"י הנתבעת, פורסם בהתייחס לנפח המקרר:

"נפח כללי- 613 ליטר,

נפח תא קירור- 455 ליטר

נפח תא הקפאה- 158 ליטר"

לא נרשם בפרסום זה ובצד ציון הנפחים כאמור, כי ע"פ מדידת מכון התקנים מדובר בנפח אחר, ואף לא צוין כי המדובר בנפח ברוטו ולא נטו. ודוק, משצוין במפורש "נפח תא קירור", "נפח תא הקפאה", רשאי היה התובע להניח כי המדובר בנפח התאים עצמם לקיבול, לאחסון ולא בנפח כל תא ברוטו.

4.טענת הנתבעת כי מס' ימים בסמוך לרכישה הוצע לתובע להחזיר את המקרר ולבטל את העסקה, לא הוכחה. דו"ח התקלות שהוגש מתייחס להדרכה שניתנה לתובע בהפעלת המקרר וכן להתקנת מפסק שבת ואין בו כדי לתמוך בטענה כי בסמוך לרכישה הוצע לתובע לבטל העסקה. מכל מקום, אין חולק כי התובע אינו מבקש לבטל את העסקה, ואינו חפץ בהחזרת המקרר,אלא מלין על עגמת הנפש שנגרמה לו,לטענתו,כתוצאה מרכישת מקרר שאינו בעל נפח כפי שסבר.